טבע, שטח, מסביב למדורה
- Pinto Amir
- 2 בפבר׳ 2023
- זמן קריאה 1 דקות
בילדותי לא הייתי מטייל הרבה בטבע.
למרות שהוד השרון, העיר בה גדלתי, הייתה מלאה בטבע והייתי עובר בין פרדסים ומטעי אבוקדו בדרכי לבית הספר, וכמובן היה את נחל הירקון, שמידי פעם היינו אופיר, חבר ילדות שלי ואני רוכבים אליו על אופניים.

את הטבע ואת טיולי הקמפינג גיליתי רק כשחזרתי ללמוד במכללת אריאל אחרי תאונת הדרכים שעברתי. הייתי יוצא עם חברים טובים שהכרתי שם והיינו מטיילים בארץ ועושים מסיבות ב"עין מבוע" (עין פואר) - מקום מופלא, שיש בו בריכה שמתרוקנת ומתמלאת בכל כמה דקות כמו ניאגרה של שירותים, בגלל תופעת טבע שיש בהר.
או שהיינו נוסעים לחוף מצוקי דרגות, מקימים שם מחנה של 5-10 אוהלים ומעבירים שם לפחות שלושה ימים. לפעמים היינו יכולים גם להשתקע שם שבוע שלם. במקום יש הרבה נביעות של מים מתוקים ואני זוכר שבאחת הפעמים שהיינו שם בחורף ישבנו באחת הבריכות שיוצאות מהנביעה והתחיל לרדת עלינו גשם. למרות הגשם בחוץ לנו היה חם ונעים: ישבנו בבריכה, שתינו בירה ונהנינו מהחיים.
היום הטבע עבורי הוא מקום להרגע בו,לחשוב מחשבות ולהתמלא בכוח ובאנרגיה מחודשים. הטבע והטיולים זה משהו שאני לא יכול בלעדיהם. כל שבוע אני יוצא לטייל כדי למלא מצברים.
אני עדיין מטייל עם אותם חברים טובים שהכרתי במכללה, וכמובן שעם השנים נוספו עוד אנשים ששותפים לאהבה לטיולים ולטבע. לפעמים לוקחים אוהל וישנים בטבע ולפעמים לוקחים רק פק"ל קפה ומחצלת, וכשקר אז גם מדליקים מדורה.
אני אוהב גם לטייל לבד. אני אוהב את השקט שאפשר למצוא רק בטבע. מצאתי את המקום שלי שבו אני יכול לשחרר ולהתמלא, והטבע זו הבחירה שלי כשאני מרגיש צורך לברוח לפעמים מהשגרה ומהתמודדויות החיים. אני מבלה כמה שעות בטבע וחוזר כמו חדש!
Comments